אין מילים שיכולות לתאר במלואן את עוצמת חייך ואת האור שהקרנת אל העולם. כילד עולה, התמודדת עם כל אתגר באופטימיות ובכוח רצון. כחייל ולוחם, הגנת על מולדתך במסירות ובגאווה. כאבא, היית היקום כולו לדנילינה האהובה שלך. היית אדם של ניגודים מרתקים: מהנדס מבריק ואיש טכנולוגיה, אך גם אוהב טבע ונוף הארץ. שחקן שחמט מחושב ומדויק, אך גם רוח חופשית, מלאת חיים ושמחה. תמיד חקרת ולמדת, אך לא פחות מזה, שיתפת את הידע שלך בנדיבות. אהבת את החיים, המשפחה והחברים. בכל מקום אליו הגעת, הפצת אור בעזרת חיוכך הרחב ועיניך הבוהקות. היית חבר אמיתי, בן נאמן, אח אוהב ואב יוצא דופן. נפלת בקרב, מגן על הארץ שאהבת כל כך. אבל זכרך, דניס, לא יפול לעולם. הוא ימשיך לחיות בלב כל מי שהכיר אותך, בכל משחק שחמט, בכל שביל בהרי ירושלים, ובכל חיוך של דנילינה. יהי זכרך ברוך, דניס.